ב-22 לחודש אוקטובר 2014 הממשלה אישרה הקצאה של 540 מו"ט (מגה-וואט), כמכסות נוספות למטרת ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בישראל, בהתאם להחלטת ממשלה מספר 4450 להשגת 10% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בשנת 2020. החשיבות בהחלטה טמונה כן בתוספת משמעותית מעבר ל-1000 מו"ט אנרגיה מתחדשת מותקנים ובשלבי תכנון, וכן בהסטת מכסות לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית ממכסות בטכנולוגיות אחרות. הסיבה העיקרית להסטת המכסות היא ירידה חדה במחירי פאנלים פוטו-וולטאיים בשנים האחרונות, שהורידו את עלויות ייצור האנרגיה בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בצורה משמעותית לעומת טכנולוגיות אחרות. סיבה נוספת להסטת מכסות היא קשיים רגולטוריים במתן אישורים למתקנים בטכנולוגיות אחרות וחוסר התעניינות של משקיעים מסיבות פיננסיות - מה שהשאיר את תחומי הסולארי תרמי, ביוגז, אנרגיית רוח וביומסה הרחק מאחור בפן התכנוני והביצועי בישראל.
הסטת המכסות כוללת המרה של 200 מו"ט בטכנולוגיה סולארית תרמית, המרה של 100 מו"ט מטכנולוגית אנרגיית רוח והמרת 60 מו"ט מטכנולוגית ביוגז למכסה בטכנולוגיה פוטו-וולטאית. המכסה הנוספת בטכנולוגיה פוטו-וולטאית אמורה גם להוריד את עלויות שילוב האנרגיה ממקורות מתחדשים ברשת החשמל וגם תסייע בביזור משק החשמל בישראל, שנמצא כעת בעיקרו בשליטת המונופול הממשלתי של חברת החשמל. למרות יעד הביניים השאפתני של הממשלה להשיג פריסה של 1,550 מו"ט מתקני אנרגיה מתחדשת או 5% תפוקה מסך ייצור החשמל בישראל, הושג סך של 1.3% בלבד עד עתה - נכון לאוגוסט השנה 428.7 מו"ט של מתקנים סולאריים פוטו-וולטאיים, אפס מתקני טכנולוגיה סולארית תרמית, כ-15 מ"וט מתקני ביוגז, קילו-וואטים בודדים של אנרגיית רוח ואפס מתקנים בטכנולוגית ביומסה. למרות שאין מדובר בנתוני סוף השנה, נראה כי לא יחול שינוי מהותי בנתון זה עד דצמבר.
עם השלמת הקמתם של כלל המתקנים המתוכננים בעת זו בטכנולוגיות מתחדשות ובתוספת 540 מו"ט של מכסות חדשות, ישראל צפויה אכן להגיע לסדר גודל של 5% תפוקת חשמל ממקורות מתחדשים, אך ככל הנראה הדבר יקרה לכל המוקדם בשנת 2017. השגת יעד סופי של 2760 מו"ט או 10% תפוקת חשמל מאנרגיה מתחדשת בשנת 2020 נראה כעת פחות מציאותי, אך המגמה המסתמנת של מתן עדיפות לטכנולוגיה פוטו-וולטאית ככל הנראה תסייע להגיע להישג סביר לעומת היעד. הערכה אחרונה של משרד האנרגיה מדברת על השגת תפוקה של 8% ממקורות מתחדשים בשנת 2020. הסיבות לאי עמידה ביעד התכנית המקורית כוללות גידול מהותי בשוק החשמל ובמקביל ירידה בחלק היחסי של אנרגיה מתחדשת, זאת בעיקר בזכות תחנות כוח פרטיות הפועלות על גז טבעי, שלא היה צפוי בשנת 2008 (לפני גילוי מאגרי גז משמעותיים מול חופי ישראל); אי עמידה ביעדי חסכון אנרגיה גם כן צפויה להעלות מעט את תפוקת החשמל הכוללת ולהקטין את האחוז של אנרגיות מתחדשות; הסיבה השלישית היא כמובן אי הצלחה ביעדי פריסת טכנולוגיות של אנרגיית רוח, ביוגז וביומסה - זאת כן עקב בעיות הרגולציה בתחום והערכה מקורית לא מציאותית של משרד התשתיות בדבר אפשרויות הפריסה של טכנולוגיות אלה בישראל.
