שנת 2015 מסתמנת כשנה שבה חובר הנפח הגדול ביותר של מתקני אנרגיה פרטיים לרשת החשמל הארצית מבחינת מו"ט מותקנים. חלקם כבר מהווה כמעט 30% מאספקת החשמל במשק מבחינת קוט"ש מיוצרים. יצרנים פרטיים חדשים ממשיכים להיכנס למקטע הייצור (תחום תחנות כוח), מה שבפועל כמובן מוריד את חלקה היחסי של חברת החשמל במקטע זה. יש להבהיר שמהפכת החשמל הפרטי במקטע הייצור אינה פרי תולדה של החלטת ממשלה זו או אחרת, אלא למרבה האבסורד דווקא תוצאה של העדר של כזו. משנת 1996 חברת החשמל ניצבת בפני פרשית הפרטה - נושא שניתן במידה רבה של בוודאות להגיד שלא ייפטר בדרך של הסכם מקובל על כל הצדדים. יחד עם זאת, בשנת 1996 נוסד בישראל רגולטור נוסף בשם הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, שאחראי על רישוי משק החשמל בישראל. מאז אותה שנה גם נאסר על חברת החשמל להקים תחנות כוח ואף הוקמה חברה ממשלתית להקמת תחנות כוח בכדי לנגוס מכוחה המונופוליסטית של חברת החשמל, אך המהלך הוכח ככישלון חרוץ. לא רק שחברת החשמל כן הקימה מאז תחנות כוח חדשות, אלא גם שהתחנות הללו עלו לאזרחי ישראל הון תועפות כיוון שהוקמו במנגנון חירום ויתרה מזו חברת תחנות הכח הממשלתיות לא הקימה בפועל ולו תחנה אחת.
הרבה מים זרמו במצנני תחנות הכוח של חברת החשמל מאז הניסיון הראשון להפריטה עד אשר החל משו לזוז בתחום החשמל הפרטי בישראל. עד שנת 2008 פעלו בישראל יצרני חשמל פרטי בודדים שהצליחו להגיע לשוק בדרך לא דרך בנפח מותקן כללי של 303.5 מו"ט. אלה היו מספר תחנות כוח קונבנציונליות (מזוט ודיזל) וקוגנרציה - שהגדולה מביניהן הייתה של "מפעלי ים המלח" בנפח 52 מו"ט. כמה יצרני חשמל בטכנולוגיות מתחדשות גם כן הצליחו להקים מתקנים לפני 2008, לרבות מתקן אנרגיית הרוח הוותיק בתל ע'סניה, מספר מתקנים הידרו-אלקטריים קטנים וארבעה מתקני ביוגז - בסה"כ 19.2 מו"ט מותקן. היה זה דווקא תחום האנרגיה הסולארית שעשה את פריצת הדרך בנושא מקטע הייצור, כאשר בשנת 2008 החלה תכנית תעריף הזנה ובתוך מספר חודשים חוברו מאות יצרנים בנפח של 5 מו"ט. הדבר היווה סוג של פריצת סכר, עם כניסה פתאומית של המוני יצרנים פרטיים קטנים. יתר על כן, זמינות גז טבעי לאור גילוי שדה תמר הביאה לעלייה דרמטית בקצב הקמת תחנות כח גדולות, לרבות או.פי.סי. רותם, דוראד ודליה, ותחנות קטנות יותר כמו משאב, אי.פי.פי. דלק ושני מתקנים של פז בתי זיקוק אשדוד. נכון לסוף 2015, לאחר חיבור תחנות דוראד ודליה, הנפח המותקן של מתקני אנרגיה קונבנציונליים וקוגנרציה כבר מגיע לכדי 2777.9 מו"ט - עלייה דרמטית בתוך שנים בודדות. נפח מתוקן של מתקני אנרגיה מתחדשת בטכנולוגיות רוח, ביוגז והידרו-אלקטרי מגיע כיום כבר ל-28.0 מו"ט, אך חשוב מזה נפח מותקן של מתקני אנרגיה סולארית עלה מאפס אל מעבר ל- 500 מו"ט כיום ומתוכנן להגיע ל- 800 מו"ט בשנת 2016, עם השלמת חיבורים של מכסות קיימות והשקה של מכסה נוספת של 110 מו"ט למתקנים קטנים.
לסיכום, אומנם רשת החשמל בישראל עדיין מנוהלת בצורה ריכוזית, אך מקטע הייצור חווה שינוי מהותי. אין ספק, שמנהל הרשת ומקטע ההולכה ימשיכו להיות מוחזקים בידי חברת החשמל אם לא יהיה הסדר במשק, מה שככל הנראה לא יקרה בקרוב. יחד עם זאת, כנראה שכן נראה התחלה של שינוי במקטע החלוקה וכפי שהוסבר מקודם - נראה שינוי דרמטי במקטע הייצור. חלקה היחסי של חברת החשמל הולך לרדת ל- 60% במקטע הייצור בשנים הקרובות ואף ל- 50% בעשור הבא, מה שכמובן יבזר את המשק ויעשה אותו תחרותי יותר ועמיד יותר כלכלית. למרות זאת, כמובן שהמשך שליטתה הבלעדית של חברת החשמל במקטעי ההולכה ומנהל הרשת, ואחזקה ברב מקטע החלוקה יחסמו את האבולוציה של משק החשמל לשלב הבא. כאן נוסיף כי לאור שינויים טכנולוגיים בנושאי ייצור וחלוקה של אנרגיה, אנו עשויים לראות הופעה של אלטרנטיבות לרשת החשמל קונבנציונלית. השליטה של חברת החשמל היא פגיעה במיוחד לאור היתכנות של אירועי טבע קיצוניים, בדומה למה שהתרחש בסופה האחרונה בסוף אוקטובר. שינוי מהותי בזמינות רשת החשמל עשוי לדחוף פתרונות אופגריד לשוק ואף עשוי לגרום לרגולטורים בישראל לתת אור ירוק לחלופות בנושא מנהל הרשת, מקטע ההולכה ומקטע החלוקה.
